<h1>הרוקח סימנים ת"ח—ת"ט</h1>
<h2>דף צג.</h2>
אמר רב יהודה אמר שמואל הטבח צריך ג' סכינין אחת ששוחט בה ואחת שמחתך בה בשר ואחת שמחתך בה חלבים וצריך שני כלים של מים אחד שמדיח בו בשר ואחד שמדיח בו חלבים. אמר אמימר משמיה דרב פפא לא לסחוף איניש כפלי עילוי בישרא דדייב תרבא ובלע בישרא אע"ג דאיכא (גרמא) [קרמא] אגב דמשמש ידא דטבחא מתפרקא. הלכות ניקור בשר. יש גידין אסורין משום דם וכן יש קרום, ויש קרומין וגידין אסורין משום חלב. קרום של מוח בפרק גיד הנשה אוסרו משום דם וצריך להסיר הקרום כי יש שורייקי סומקי. וראש עוף יוצא המוח לחוץ, צריך להסיר ב' חוטי הלחי מב' צידי הלשון כדמשמע בפרק הזרוע והלחיים (קל"ג ע"א) והן אסורין משום דם בפרק גיד הנשה דמוקרא ודלועא משום דם חתכיה ומלחיה אפי' לקדירה שפיר דמי, וחוטי אחורי האזנים יסיר משום דם, וחוטין שבצואר ובגרון הבהמה והם מזריקי שמלאין דם, ובעוף יטול שני גידין משני צידי הצואר אחד מימין ואחד משמאל ויוציא חוט שבאמצע הצואר מלא דם, ויטול מן החזה ב' חוטין אחד אילך ואחד אילך משום דם, ויסיר חוטין שבכתף והם בין הכתף ובין הצלעות והם משום דם בפרק גיד הנשה, וחוט שבזרוע מלא וניכר בחוץ דידא משום דמא. וצריך ליטול כל חלב שבכליות מלמעלה ומטה והקרום שתחת הלב והגידין שבכליות אסורין משום תרבא ולבין הכליות צריך לשרש אחריו. וכל החלב שעל העצמות של כסלים ושתחת כסלים ועצמות החוליות שתחת הכסלים והחוטין שבכסלים ג' בכסל ימין שכל אחד נחלק לג' חוטין וב' בכסל שמאל שכל אחד נחלק לג' ומספרן י"ב חוטין בכסלים וישרש אחריהם שהן חלב שלא יניח כחוט השערה כדאמר בפ' גיד הנשה ואי שלף להו בחמימי משתלפי ואי לא בעי חטטי בתרייהו וחוטי דכפלי וקרומי דכפלי משום תרבא ולית להו תקנה. ותרבא דקליבוסתא חייב כרת זהו חלב שעל הכסלים וחלב שהבשר חופה אותו מותר בגובה הכסלים ולמטה מאותו מקום נבלע חלב שתחת הבשר אדום דק ומתפשט תחת אותו בשר בכל מקום הכסלים ומה שהבשר חופה מותר ותרבא דתותי מתני גובהו של חלב קודם שמכסהו גובה עצמו מכוסה במתנים לונב"ילש שרחבו מרחיב למטה מצלעותיו קטנות מכסהו וכשהטבח מפרידה נראה אותו חלב פרוקי מיפרקא כשהולכת הבהמה איבריה נעים ופעמים המתניים נמשכין כלפי למעלה והכסלים נמשכין כלפי מטה ואין החלב נכנסה בהם. תרבא דקליבוסתא עצם קטן ומחובר לחוליות האליה מלמעלה ועליו חלב תחת ראש המותן חוטין שבחלב אסורין בחוטי הכסלים ובחלב שעל הקרב יש חוטין דקין והן אוסרין ויטול חוטין מתרי כפלי בזכר במקום הביצים ובנקבה במקום דדיה ויטול חוטין שתחת השדרה והחלב שבזנב והחוט שבו אמר רב יהודה חוטין שבעוקץ אסורין יטול חלב שבצד השדרה. ביצי איל או ביצי שור אסור לבשל אם לא יקלף שורייקי סומקי גידים אדומים שבו ומותרין בצלייה אבל ביצי גדי וטלה ועגל שלא השלימו ל' יום מותר לבשלן בלא קילוף כדמר בר רב אשי מיכן ואילך אית בהן שורייקי סומקי אסור ואי לא שרו דביעי משום דמא. וצריך ליטול גידי הירך יוציא כל הגיד שלא ישתייר אפי' כחוט השערה ויחתוך ראשי עצמות שבירך שבהן שרשי הגיד וישליכם ויחתוך צומת הגידין שצומתין וכל גידי הארכובה האמצעית ויוציאם ויטול שמנונית שבירך שאסור משום חלב ויטול ג' חוטין שבשוקין. ויחתוך בין אצבעות הידים והרגלים ויוציא החוטין שבהן שהן מלאין דם ויטול החוטין שבריאה והריאה יבקע בכל סימפון וסימפון. הלב קורעו ומוציא את דמו וחותך עוקץ הלב ואזני הלב שבהם חוטין מלאין דם. ויטול חלב והקרום שעל הטחול ויוציא חוטין שבטחול שאסורין משום חלב. ויטול חלב שעל הקיבה משני צדדין וחלב שעל המסס ובית הכוסות ושעל הכרס. ויטול חלב שעל ראש הקיבה מקום שנחתך מן המעי עד אמה שלימה, ראש המעי נשארים במעיים הדקין שחותך מן הקיבה עד אמה שלימה. אמר רב יהודה מעיא ריש באמתא בעי גרידא, כשדקין יוצאין מן הקיבה צריך לגרוד חלב שעליהן עד אמה מיכן ואילך הוא הדורא דכנתא והוא שומן היתר רק יסיר כל הוורידין שבו. וחלב שבראש הכרכשא פי הטבעת אסור באכילה. אסור לבשל כבד אם לא יצלהו קודם אבל טחול שומנא בעלמא הוא ומותר לבשלו כדאמר בפרק כל הבשר. טבח שנמצא אחריו חלב כשעורה במקום אחד צריך לעברו, ואם נמצא חלב כאן מעט וכאן מעט שהיה הכל כזית להלקותו אעפ"י שאותו זית נמצא בכמה מקומות כאן מעט וכאן מעט. אסור דם וחלב כרת, על כן צריך לדקדק בניקורו. דקדקו חכמים נ"א גידין אסורין כ"ה מצד זה וכ"ה מצד זה וא' בתוך האליה, וסימן אל תאכלו נא. גיד הנשה נוהג בחיה ובבהמה בין בירך ימין בין בירך שמאל וצריך לחטט אחריו, ואין נוהג בעוף.
